שאלות ותשובות אודות המיזם הבינלאומי "מילים ראשונות"

 

מהי מטרת המיזם?

המטרה היא לאסוף נתונים מאלפי הורים לילדים בני שנה עד שלוש כדי להגדיר נורמות של התפתחות אוצר המילים של ילדים ישראלים. רק נורמות המבוססות על מדגם ארצי גדול יתנו ביטוי לשונות הבינאישית התקינה שיש בגילאים אלו. ככל שנאסוף נתונים מיותר משתתפים, כך נקבל מידע מדויק יותר. בעקבות המיזם ויצירת נורמות מבוססות ומדויקות ניתן יהיה לאתר ילדים מאחרים בדיבור ולהפנות אותם לגורמים המטפלים.

 

מהי תרומתו העתידית של המיזם?

באמצעות נורמות המבוססות על מדגם ארצי רחב היקף ניתן יהיה לאתר בקלות ילדים מאחרים בדיבור הנמצאים בסיכון לפתח לקויות שפה ולמידה מאוחר יותר. בדומה לבדיקות התפתחות המשוות נתונים של הילד לאחוזונים מתוקננים (למשל: גובה ומשקל), ניתן יהיה להפנות את הנמצאים בסיכון (בעשירון התחתון) לגורמים המטפלים.

בנוסף, מבחינה מחקרית קיימת חשיבות רבה להופעת השפה העברית לצד שפות אחרות במאגר בינלאומי הכולל מידע על התפתחות מוקדמת של שפה בכ-60 שפות שונות.

 

האם יחשפו פרטים לגבי הילד או משפחתו?

לא. לא יחשפו פרטים לגבי הילד או משפחתו. כל המידע ישאר חסוי. המידע לגבי כל אחד מהמשתתפים יצטרף למאגר מידע כללי.

 

מיהם העומדים מאחורי מיזם זה? מטעם איזה גוף הוא מתבצע?

המיזם מתבצע מטעם בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. המיזם מתבצע בהנחיית פרופ' אסתר דרומי. רכזת המיזם: הילה גנדלר-שלו, דוקטורנטית.

 

האם משתתפים בשלב המחקר יקבלו מידע לגבי התפתחות השפה של ילדם?

לא. כיום אין לנו נורמות מדויקות לגבי התפתחות שפה של ילדים ישראלים. זו הסיבה שאנו מפעילים מיזם זה. רק כאשר מספיק משתתפים ימלאו את השאלון נוכל לבסס נורמות ולספק מידע על התפתחות שפה של ילדים ישראלים.

 

מתי ניתן יהיה להשתמש בשאלון כדי לבדוק האם ילד מאחר בדיבור?

ניתן יהיה לאתר מאחרים בדיבור כאשר שלב המחקר יסתיים. המחקר יסתיים כאשר יהיו נתונים לגבי 100 ילדים בני כל חודש מגיל 12-36 חודשים. כלומר, 100 משתתפים בני 12 חודשים, 100 משתתפים בני 13 חודשים וכן הלאה. אנו שואפים ליצור מדגם שמייצג את האוכלוסייה בישראל בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

האם השאלון מיועד רק לילדים ישראלים דוברי עברית? מה לגבי ילדים ישראלים דו- לשוניים או דוברי ערבית?

בשלב הראשון יאספו נתונים רק מילדים ישראלים דוברי עברית. בשלב השני והשלישי יאספו נתונים גם מילדים ישראלים דו-לשוניים וילדים ישראלים דוברי ערבית.

 

ציינתם שהשאלון נקרא HCDI. מהו שאלון HCDI?

שאלון HCDI הוא הגרסה העברית של שאלון MB-CDI (MacArthur-Bates Communicative Development Inventories ) (Bates et al., 1994). שאלון זה הוא אחד משאלוני ההורים המקובלים ביותר לשימוש בקרב חוקרים בעולם כולו. עד היום הוא הותאם לכ-60 שפות. בכל השפות ובכל התרבויות בהן נבדק השאלון הוא נמצא תקף ומהימן (http://www.sci.sdsu.edu/cdi/).

 

המיזם הוא בינלאומי. כיצד הוא פועל במדינות אחרות?

השאלון פותח בארה"ב. שם נאספו נתונים מעשרות אלפי נבדקים לאורך השנים. השאלון מומלץ על ידי משרד הבריאות האמריקאי ככלי אבחוני. נעשה בו שימוש בפרויקטים ממשלתיים ובאופן פרטי על ידי קלינאי תקשורת וגורמי בריאות הילד.

בנורבגיה השאלון בבעלות המדינה. כל ההורים מתבקשים למלא את השאלון. לאחר מילוי השאלון ההורים מקבלים פלט בו מופיע סיכום של מצבו השפתי של הילד בהשוואה לנורמה. הפלט מלווה את הילד (יחד עם פנקס החיסונים שלו ועוד נתונים התפתחותיים שונים) בכניסה למסגרות חינוך.

 

אם יש כבר נתונים לגבי שפות אחרות, האם אפשר להשתמש בהם? למה צריך לאסוף נתונים לגבי עברית?

השפה של ילדים דוברי שפות שונות הגדלים בתרבויות שונות מתפתחת באופן שונה. קיימים הבדלים בהתפתחות שפה של ילדים מארצות שונות. לכן, לא ניתן להשתמש בנתונים שנאספו בשפה אחת כדי ללמוד על התפתחות שפה אחרת. בנוסף, העברית היא שפה שמית, מיוחדת ושונה משאר השפות בעולם. בשל ייחודה של השפה העברית, מידע על התפתחות השפה העברית יתרום תרומה משמעותית לחוקרי התפתחות שפה ברחבי העולם.

 

המחקר הנוכחי מתבצע על ידי:

ד"ר הילה גנדלר-שלו וד"ר רמה נובוגרודסקי, המעבדה לחקר התפתחות שפה, אוניברסיטת חיפה  

המחקר מתבצע בשיתוף פעולה עם Stanford University Wordbank

מחקר הנורמות התבצע על ידי ד"ר הילה גנדלר-שלו ופרופ' אסתר דרומי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב